ניתחנו את הקליפ. נקודות מעניינות שעלו בשיחה:
הוידאו דומה במבנה ובסגנון הצילום לסרט ביתי, שמצולם במצלמת רשת מול מסך המחשב. התפאורה היא חדר שינה. הועלתה השערה שהבחירה לערוך את הוידאו בתנאים אלו, ולא בהפקה יקרה ושאפתנית, יכולה להיקרא כמסר ביחס לערכים מסוימים בתעשיית המוסיקה. יחד עם מילות השיר - הונח כי הקליפ מבקש לעצור לרגע את סחף האמביציה והתחרות ולהתמקד בפשטות - מוסיקלית ורוחנית. הלבוש בקליפ הוא לבוש שמאפיין פועלים, אנשי עבודה פשוטים בארצות הברית, סגנון שאומץ בחלקו על ידי הנוער בשנות ה-90, חולצות פלאנל משובצות.
ביחס לנוכחותם של להקת הקופים, הוזכר המשפט "קוף אחרי בן-אדם." תפיסה נרחבת זו, אפשרה קריאה של נוכחותם בקליפ כמסר ביחס לאותו עניין ממש. תעשיית הבידור כאוסף של חיקויים נעדר מקוריות, כנות ופשטות.
אני מזמינה אתכם להוסיף נקודות שאולי שכחתי - ומחשבות חדשות שאולי יש לכם....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה